חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ נ' משרד הבטחון

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
171721-09
10.9.2010
בפני :
רמי חיימוביץ

- נגד -
:
ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ
:
משרד הבטחון
פסק-דין

ב"כ התובעת: עו"ד היימן

ב"כ הנתבעים: עו"ד קייס

פסק דין

תביעת תחלוף בשל נזק שנגרם בתאונת דרכים שהתרחשה ב-6/4/08 בבסיס צאלים, בין רכב אזרחי לבין רכב צבאי מסוג "אביר". התאונה התרחשה בכביש ישר ומישורי, במקום שבו שדה הראיה פתוח למרחק רב ומהירות הנסיעה המותרת היא 50 קמ"ש. בסמוך למקום התאונה קיים צומת T המאפשר פניה שמאלה. האביר שעמד בנתיב הימני התחיל בשלב כלשהו בפניה שמאלה, כתוצאה מכך הרכב הפרטי שהגיע בנסיעה מאחור סטה לשולי הדרך, שם פגע בעמוד כיבוי אש. כתוצאה מן התאונה נגרם לרכב הפרטי נזק של אבדן מוחלט.

חילוקי הדעות בין הצדדים נוגעים לשאלת מהירות נסיעתו של הרכב הפרטי לפני התאונה, למרחק בין הרכבים בעת שהחל האביר בסטייה שמאלה, ולשאלה אם האביר אותת טרם החל בפניה.

נהג הרכב האזרחי העיד כי נסע במהירות של כ-60 קמ"ש (בחקירתו במשטרה הצבאית אמר 60-80 קמ"ש) והבחין באביר ממרחק של מאות מטרים עומד בנתיב הימני. הוא התקרב לאביר והחל בעקיפה, אולם מטרים ספרים לפני שעקף את האביר החל זה בפניה שמאלה, דבר שגרם לו להסיט את ההגה ולאבד שליטה. לטענתו האביר לא הפעיל איתות.

נהג הרכב הצבאי העיד הן בבית-המשפט והן בחקירתו במשטרה הצבאית כי לפני התאונה עצר בשולי הדרך בכדי לברר את הדרך בה עליו לנסוע. לטענתו החל בפניה שמאלה משולי הדרך, אולם עם תחילת הפניה שמע צעקות של חיילים שישבו מאחור שצעקו לו שיש רכב שמתקרב. הנהג העיד כי לא ראה את הרכב האזרחי לפני התאונה אף שהתבונן במראות, וכן כי הרכב האזרחי נסע במהירות גבוהה.

בנוסף לשני הנהגים העיד מר אביעד מזלטון, חייל מילואים שישב בחלקו האחורי של האביר כשפניו פונים אחרונה לכיוון הגעת הרכב האזרחי. עד זה, שעדותו היתה אובייקטיבית ואמינה, העיד כי האביר עמד אמנם תחילה על השולים, אולם לאחר מכן נכנס לכביש ועמד על הנתיב הימני בסמוך לצומת מספר שניות, כשהוא מתלבט אם לפנות שמאלה או לא. בזמן זה הבחין העד ברכב האזרחי מגיע מאחור במהירות גבוהה, ועובר לנתיב השמאלי כדי לבצע עקיפה. העד שראה את הרכב מתקרב צעק לנהג האביר והזהיר אותו, אולם הרכב הפרטי חלף אותם ואיבד שליטה. מר מזלטון העריך שבעת שחל האביר בפניה שמאלה היה הרכב האזרחי במרחק של כ-300 מטרים מהאביר, אולם בהמשך העיד כי "כשהרכב עקף הוא הספיק להיות קצת משמאלנו, ואני מעריך שהוא לא חשב שאנחנו נפנה". אציין כי אף שעדותו של עד זה הייתה אמינה, הערכת המרחק של 300 מטרים אינה סבירה, שכן גם במהירות גבוהה מדובר בנסיעה של מספר שניות שהייתה אמורה לאפשר לאביר להשלים את הפניה או לפחות את מרביתה.

שמעתי את עדויות הנהגים, ובחנתי את חומר הראיות שבתיק, שרובו מורכב מחקירת המשטרה הצבאית. שוכנעתי, כי נהג האביר, אכן עמד בנתיב הימני ולא בשולים (כטענת נהגו), וכי חלפו מספר שניות בטרם החל הפניה שמאלה. כמו כן שוכנעתי כי נהג האביר החל בפניה שמאלה מבלי שהתבונן במראות ובדק את מצב הדרך ולכן לא ראה את הרכב האזרחי המתקרב. כאמור, מדובר בכביש ישר ופתוח, וניתן לראות רכב ממתקרב ממרחק של מאות מטרים, ויש לזכור כי הנוסעים מאחור הבחינו ברכב המתקרב. בפעולותיו הפר נהג הרכב הצבאי את תקנות 40 ו-41 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, וגרם לתאונה. אני קובע אפוא כי יש לנתבע אחריות לתאונה.

עם זאת, קיים אשם תורם גבוה ביותר לנהג הרכב האזרחי. אין חולק כי הרכב האזרחי נסע מעבר למהירות המותרת (50 קמ"ש), ושוכנעתי מעדויותיהם של מר מזלטון ושל מהירותו היתה גבוהה גם מ-60 קמ"ש, דבר המתיישב גם עם אבדן השליטה. אין ספק כי המהירות הגבוהה היוותה גורם מרכזי בקרות התאונה הן משום שצמצמה מאוד את מרחק התגובה של הנהג שהתקרב במהירות לאביר הפונה באיטית, הן משום שסביר כי תרמה לאובדן השליטה שיתכן ולא היה נגרם במהירות איטית יותר, והן משום שהחמירה את הנזקים לרכב. יודגש כי אינני מקבל את טענת הנהג כי האביר החל בפניה בעת שהיה מרוחק ממנו מטרים בודדים (לטענתו 2 מטרים), ואני מעדיף לעניין זה את עדותו של מר מזלטון (בכפוף להערתי למעלה) כי המרחק היה גדול יותר. בנוסף הפר הנהג את תקנה 47(ה)(4) לתקנות התעבורה משום שעקף בצומת, והיה עליו להיזהר זהירות מיוחדת משום שראה את האביר ממתין על הצומת. בנסיבות אלו, ובהתאם לסעיף 68 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], מצאתי שיהא זה צודק ונכון להפחית מן הפיצוי בגין התאונה שיעור של 65% מגובה הנזק בשל אשם תורם.

סוף דבר: אני קובע כי לנהג ברכב הנתבע קיימת אחריות לתאונה אולם מפחית שיעור של 65% בשל אשם תורם של הנהג ברכב התובעת. אני מקבל אפוא את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 22,244 ₪ צמוד מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, בתוספת החלק היחסי באגרה ששולמה, ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% +מע"מ.

אני פוסק לעדים שהופיעו בפני שכר עדות כדלקמן: למר ארנון יוגב שכר בסך 800 ₪ (עבור שתי הישיבות), למר איליה בולגקוב שכר עדות בסך 400 ₪ ולמר אליעד מזלטון שכר עדות בסך 350 ₪. כל צד יישא בשכר עדיו.

ניתן היום, ב' תשרי תשע"א, 10 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>